הרמת המסך ואחריות אישית בתאגיד: חובת ההודעה על קשיים בחברה 

הרמת המסך ואחריות אישית בתאגיד: חובת ההודעה על קשיים בחברה

בקו התפר הדק, לעיתים, שבין כשלון עסקי בתום לב, לבין ניהול עסק בתרמית, מתעוררת לעיתים קרובות שאלת חובת הגילוי, כאשר האורגן (בעלי החברה ו/או מנהליה ו/או כל מי שניתן לראות את פעולתו או מחשבתו כפעולת/מחשבת החברה)לא גילה את אזנו של המתקשר שכנגד אודות מצבה הקשה של ההחברה.

הפרת חובה זו נחזתה בפסיקה , לרוב , כהפרת חובה חוזית, ועל כן עילת התביעה היתה חוזית - חוסר תום לב מכח סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי) - הפרת חובת הגילוי.

אי גילוי מוכר גם כ"מצג שווא", באשר נקבע , כי בנסיבות מסויימות שתיקה יוצרת אף היא מצג שווא.

כן נציין שישנה פסיקה הרואה בעצם מתן שיק, לכשעצמו - אף ללא כל מצג נוסף, כמהווה 'מצג שווא' בעוולת ה"תרמית", כאשר מוכח שבאותה עת היה על האורגן לדעת שהשיק לא יכובד,

נוסיף ונאמר בהקשר זה כי "מצג שווא" הינו מונח דואלי, באשר תחולתו אינה רק בעילה החוזית, כי אם גם בעילת ה'תרמית'.

מכאן, כי בגין הפרת חובת ההודעה על קשיים בחברה, יש מקום - וכפי שאף נעשה בפסיקה - לטעון מכח שתי העילות גם יחד, ולמעשה אף מכח עוולת הרשלנות.

נמצאנו למדים, איפוא, כי לחובת הודעה על קשיים, 'מקום מכובד' בסוגיית החיוב האישי של אורגן.

בע"א (ירושלים) 1390/00, חברה לבנין מלון הנביאים בע"מ נ' אליהו פז נפסק לענין זה כדלקמן:

"לא אחת נמצאים תאגידים בדחק כלכלי , שטרם הבשיל למצב של חדלות פירעון, אשר בעטיו המנהלים מודעים כבר היטב להעדר סיכוי סביר לפרעון החובות לנושים, וחרף זאת ממשיכים להפעיל את התאגיד וליצור לו חיובים חדשים.
דרישה מהאורגנים להימנע מלנסות ולהציל תאגיד המצוי בקשיים, בשל סיכון מוגדל לנושים, תהא תקנה שהציבור לא יוכל לעמוד בה. ספק גם אם היא תפעל לטובת הציבור, שכן לא אחת קורה, כי תאגיד המצוי בקשיים שב לאחר מכן לאיתנו. העובדים אינם מפוטרים וחובות כל הנושים נפרעים.

בנסיבות אלו, מובנת הקביעה בפסיקה לפיה 'יהא זה מרחיק לכת לדרוש מבעל עסק, כי כל אימת שהוא נמצא בקשיים עסקיים הוא יפרוש לפני לקוחותיו את קשיו, דבר שבהכרח ירחיק לקוחות מעסקו ובכך יחמיר את מצבו עוד יותר ... לא כן הם פני הדברים , כאשר קיימת ידיעה ברורה ומפורשת, כי ההתחייבות לא תקוים, או בנסיבות שבהן האורגן עוסק בגלגול אין סופי של כספים במטרה לדחות את הקץ, אולם ללא מוצא מעשי".

פסק דין זה מאמץ קביעה מוקדמת יותר של בית המשפט העליון בענין מרדכי לארי, הדן במשמעות 'גלגול חובות' ו'ידיעת' הנתבע בהתאם אודות הקריסה הצפויה של העסק.

הלכה זו אומצה בפסקי דין רבים במישור האזרחי. עם זאת, נדייק ונאמר כי ישנה אף פסיקה סותרת, עליה עמדתי בספרי: אחריות אישית בתאגיד והרמת המסך: דין, פסיקה ופרקטיקה, במסגרת הדיון בנושא חוסר תום לב: אי גילוי מצב כלכלי.

נוסיף ונציין מושכלות ראשונים, כי טרם דיון בשאלת חובת ההודעה של האורגן, ומשמעותה -באם לא עשה כן, יש לבדוק את הבסיס: האמנם החברה היתה מצויה, במועד הרלוונטי, במצב קשה כפי טענת התובע.

נטל הראיה מוטל על התובע להוכיח תחילה אדן זה, טרם שתבחן שאלת חובת ההודעה.


רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה מיועדת בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

משרד עו"ד ונוטריון זילברפלד אבי עוסק במשפט מסחרי זה כעשרים שנה.
עו"ד זילברפלד הנו מחבר הספר "אחריות אישית בתאגיד והרמת המסך: דין, פסיקה ופרקטיקה".